מהי הפרעת קשב וריכוז? (ADHD) 

מהי הפרעת קשב וריכוז? (ADHD)

הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כהפרעה מצבית ומתמשכת. זוהי הפרעה התנהגותית- פסיכיאטרית אשר מאופיינת בהיפראקטיביות, אימפולסיביות וחוסר קשב. בסיס ההפרעה הינו ככל הנראה גנטי, ביולוגי. כ- 50%-70% מהמאובחנים בילדות ימשיכו לסבול מההפרעה גם בבגרותם.

על פי ה-  DSM, מדובר בדפוס ממושך מעבר למצופה על פי הגיל כרונולוגי, התפתחותי או המין (זכר/ נקבה) ומתבטא בחוסר קשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות ברמה גבוהה. הסימפטומים של ההפרעה חייבים להופיע :

1. בילדות המוקדמת (לפני גיל 7)
2. לגרום להפרעה משמעותית במגוון מסגרות / סביבות (חברתיות/ אקדמיות/      תעסוקתיות)
3. אינם מופיעים רק בנוכחות הפרעה פסיכיאטרית אחרת
4. אינם יכולים להיות מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה מנטאלית אחרת

בכדי לאבחן ADHD צריכים להתקיים לפחות 6 מתוך 9  סימפטומים של חוסר קשב ו/ או פעלתנות יתר ואימפולסיביות.

ישנם 3 טיפוסים של ADHD:

1. חוסר קשב
2. היפראקטיבי- אימפולסיבי
3. משולב

ההפרעה מביאה תכופות לכשל לימודי ולבעיות חברתיות ורגשיות אצל הסובלים ממנה, ויש לכך גם השלכה משמעותית על סביבתם.  

את ההפרעה ניתן לזהות בעיקר על ידי אבחנה קלינית המתבססת על שאלונים כדוגמת קונרס, דופול, וכן על ידי מבחנים ממוחשבים כדוגמת TOVA, CPT וכן באמצעות שימוש במטלות קליניות אחרות.

לרוב, קיימת קו- מורבידיות גבוהה של ההפרעה עם לקויות למידה נוספות כגון: דיסלקציה ודיסגרפיה וכן עם הפרעות פסיכיאטריות שונות.

הטיפול העיקרי בהפרעת קשב וריכוז הינו תרופתי אך גם טיפול התנהגותי נמצא יעיל בהפחתת הסימפטומים של ההפרעה.